<h1>ראבי"ה סימנים תקכ"א—תקכ"ב</h1>
<h2>דף קו.</h2>
גרסינן בפרק תפלת השחר [כ"ז ע"ב] אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס. ופירש בהלכות גדולות כגון דפשיטא ליה דלאורתא לית ליה חמרא, ואי נמי כגון שמחשיך על התחום לדבר מצוה. וכן קידוש אי ידע דלית ליה חמרא לבי שמשי ובעי למיזל [לדוכתא דמצלין בציבורא] קיימא לן כשמואל דאמר מתפלל אדם של ערב שבת בשבת ואומר קידוש על הכוס. ובדיל ממלאכה כיון דקבליה לשבתא עילויה. ותוב מקדש לאורתא אריפתא להוציא בניו ובני ביתו. ואף על גב דאמרן ומבדיל מבעוד יום מיהו אסור במלאכה עד לאורתא ואז מברך בורא מאורי האש. ותשעה באב שחל להיות במוצאי שבת אינו מבדיל מבעוד יום, דכי מבדיל קבליה לתשעה באב עלויה, כדאמרינן בפרק בכל מערבין [מ' ע"ב] לגבי יום הכפורים, ואסור לאכול ולשתות, הילכך מבדיל בכניסת ליל שני. ואף על גב דאמר מר מבדיל והולך כל היום כולו טפי לא, שנא הכי דלא אפשר משום תשעה באב.
